ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ואח' נ' זיידמן ואח'

פסק דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד אשר עניינן תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 18.12.2009 בין רכב התובעת 2, המבוטח על ידי התובעת 1 לבין רכב הנתבע.

1.על פי הנטען בכתב התביעה, רכב התובעת נסע בכיכר בקיבוץ גבעת ברנר, ושעה שיצא מהכיכר צמוד לימין, הגיח לפתע במהירות רכב הנתבע ופגע בחזית רכב התובעת (להלן: "התאונה").

2.בעטיה של התאונה נגרם לרכב התובעת נזק על פי דוח שמאי, בניכוי השתתפות עצמית, בסך של 15,694 ₪; שכר טרחת שמאי בשיעור של 428 ₪ והשתתפות עצמית, שנגבתה מהתובעת 2, בשיעור של 3,506 ₪ וסה"כ סך של 19,628 ₪.

3.מנגד, הנתבע (התובע שכנגד) טוען, כי רכב התובעת הוא אשר נכנס לנתיב נסיעת רכבו ומשכך גרם לקרות התאונה. התובע שכנגד עותר לחיוב הנתבעים שכנגד בסך של 4,937.27 ₪ בגין הנזק לרכבו ובסך של 615 ₪ בגין שכר טרחת שמאי וסה"כ בסך של 5552.27 ₪.

4.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים מצאתי לקבוע, כי עיקר האחריות לקרות התאונה, בשיעור של 80%, יש להשית על נהג רכב התובעת, ואילו על הנתבע יש להשית אחריות בשיעור של 20%. ואנמק.

5.ראשית, עיון בתמונות ממקום התאונה מעלה, כי במקום בו התרחשה התאונה, נתיב נסיעתם של שני כלי הרכב הינו בעיקול. הנהג ברכב התובעת דיווח לתובעת בסמוך למועד התאונה, כי התאונה התרחשה בכיכר (העתק טופס הודעה ותביעה על מקרה תאונה צורף כנספח א' לכתב התביעה). כך גם בעדותו, תחילה טען, כי התאונה התרחשה בכיכר ולאחר מכן תיקן את עדותו וחזר בו (עמוד 6 לפרוטוקול בשורה 20). מכאן מצאתי לקבוע, כי ככל שבסמוך למועד קרות התאונה סבר הנהג ברכב התובעת, כי התאונה התרחשה בכיכר, הרי שלא צפה כלל, כי יגיח רכב ממול לנתיב נסיעתו, שכן התנועה בכיכר הינה חד סטרית. לפיכך, מקבלת אני את טענת הנתבע, לפיה רכב התובעת לא נצמד לנתיב הימני כי אם סטה לנתיב נסיעת רכבו ובכך גרם לתאונה.

6.שנית, הנהג ברכב התובעת אישר בעדותו, כי התאונה התרחשה בנתיב נסיעתו של רכב הנתבע (עמוד 7 לפרוטוקול בשורה 28). כך גם העיד העד מטעמו, מר עידו אלקסלסי (עמוד 9 לפרוטוקול בשורה 8).

7.שלישית, מיקום הפגיעה בכלי הרכב תואם את גרסת הנתבע, לפיה לא נסע במרכז הנתיב, כטענת התובעת, שכן הפגיעה ברכבו הינו בחלק הקדמי שמאלי.

8.רביעית, אין להתעלם מהעובדה, כי הנהג ברכב התובעת, והעד מטעמו, אינם מכירים את טוואי הדרך, אלא הגיעו למקום התאונה לחגוג מסיבת גיוס, ואילו הנתבע הינו חבר הקיבוץ ומכיר היטב את דרכי הגישה אליו.

9.עם זאת, מצאתי להשית על הנתבע אשם תורם בשיעור של 20% שעה שנחה דעתי כי נוכח העיקול בפניה לא נצמד לצידו הימני של הכביש, כמתחייב.

10.לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעות הסך של 3,925 ₪.

11.כמו כן, אני מחייבת את הנתבעים שכנגד לשלם לתובע שכנגד הסך של 4,441 ₪.

12.סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

13.בנסיבות אלו, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ה' טבת תשע"ד, 08 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: